ארץ ציור / بلاد الرسم / Land of Painting
ארץ ציור / بلاد الرسم / Land of Painting
ארץ ציור
דומה שנוף נכח תמיד בציור של קסטנבאום בן־דב. עיסוקה העקבי בו ומערכת ההקשרים הביוגרפיים, האמנותיים והתולדות-אמנותיים שהיא רוקמת לתוכו ניכרים כבר בסדרות מוקדמות שלה, בהן אותו הנוף (2000–2013), שטיחי תפילה (2003–2005) וחלומות בסטודיו (2015–2018). בכל אחת מהן היא ביקשה לברר סוגיות של זהות עצמית, שייכות למקום ויחס לאחר. הסדרה "נופים קטנים" היא המשך לעיסוקה רב השנים בציור מהתבוננות בנוף, הדורש קשב מסוג אחר, בניסיון ללכוד רגע בזמן. החיות הרוטטת של הטבע והאור המשתנה מיתרגמים בציורי הסדרה לפליאה מנוף סלעי, מסבך של שיחים ועצים ומתנועה של עננים, כאוסף של כתמים, קווים ונקודות. נופים אלה נשקפים לרוב במבט ממרפסת הסטודיו שלה לכיוון צפון, כמו גם מנקודות תצפית נוספות; פיסת נוף קרובה אך גם פנורמות נופיות רחוקות. הם מצוירים בזמן שבו האור רך יותר – בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת שקיעה – אך גם בשעות שונות של היממה. חלק גדול מהעבודות צוירו בפורמט אחיד והן כעין סדרה בתוך סדרה. נופים קטנים אלה, שנעשו במקביל לעבודתה בסטודיו, מאפשרים לקסטנבאום בן־דב למקד את מחשבתה גם בעבודות מסוג אחר, שבהן הנוף נעשה לחלק ממרכיב ציורי והגותי גדול ומורכב יותר.
במחזור העבודות ארץ ציור, שאותו החלה קסטנבאום בן־דב ליצור ב־2018, נמשך עיסוקה בריבוי פניו של הנוף כאספקלריה לשאלות ציוריות ואמוניות, שיש בו גם מהקודש וגם מהחול. נקודת המוצא לציורים היא סביבת מגוריה הקרובה, או ככל שהעין רואה לאופק. משם הם נפתחים למבט באור יום ולאור הכוכבים, מקרוב ומרחוק, תוך כדי תנועה וממעוף הציפור. ניכרת בהם נוכחותה הפיזית של האמנית, היותה חלק מהנוף (כמעשה בריאה) כשם שהיא מתבוננת בו ומציירת אותו מהצד (כמעשה יצירה).
בתוך שלל הקולות, השפות האמנותיות וההתייחסויות לנוף בציור הישראלי אפשר להצביע על זה של קסטנבאום בן־דב כערוץ ייחודי שהוא חלק מתהליך נפשי ואישי. התנועה הציורית שלה נעה בין שני אופני התבוננות, פנימה והחוצה, בין הוויטליות של הטבע ושאלות שבנפש. זהו "ציור אמוני", שכדי להבינו לעומק יש לפנות למערכת של ערכים ואמונות; ציור המבטא נופי נפש לא פחות מאשר פרקטיקות ציוריות ואמנותיות. נקודת מבטה זו היא המקנה לציור שלה את אופיו המיוחד. זהו ציור שבו דבר נובע מדבר, מאוחר חובר למוקדם ולהפך, כמו מעגל החיים, כמו המחזוריות שבטבע.
بلاد الرسم
يبدو أن المناظر الطبيعية كانت دائمًا حاضرة في أعمال كاستنباوم بن دوڨ. اهتمامها المستمر بها ومنظومة السياقيات البيوغرافية والفنية التي تنسجها فيها يظهر بشكل واضح في سلاسل أعمالها السابقة مثل "المنظر الطبيعي نفسه" (2000-2013)، "سجادة صلاة" (2003-2005)، و"أحلام في الاستوديو" (2015-2018). في كل واحدة من هذه السلاسل، حاولت استكشاف قضايا الهوية الشخصية، والانتماء إلى المكان، والعلاقة مع الآخرين.
تستمر سلسلة الأعمال "مناظر صغيرة" في ممارسة كاستنباوم بن دوڨ الطويلة في الرسم من خلال التأمل المباشر في المناظر الطبيعية، حيث يتطلب ذلك نوعًا خاصًا من التركيز، في محاولة لالتقاط لحظة عابرة من الزمن. تُترجم الحيوية النابضة للطبيعة والضوء المتغير في هذه السلسلة إلى إحساس بالدهشة من التضاريس الصخرية، وتشابك الشجيرات والأشجار، وحركة الغيوم، والتي تُظهر كمجموعة من البقع والخطوط والنقاط. هذه المناظر الطبيعية تُرى غالبًا من شرفة الاستوديو الخاص بها، حيث تطل نحو الشمال، ومن زوايا مراقبة أخرى. يتم تصوير كل من المشاهد القريبة والبعيدة، غالبًا في الأوقات التي يكون فيها الضوء أكثر نعومة—في ساعات الصباح الباكر أو قبيل الغروب، ولكن أيضًا في أوقات مختلفة من اليوم. العديد من هذه الأعمال تم إنشاؤها في تنسيق موحد، مما يكوّن سلسلة داخل سلسلة.
تمكن هذه المناظر الطبيعية الصغيرة كاستنباوم بن دوڨ من التركيز على أفكار أخرى ضمن أعمالها الأكبر، حيث يصبح المنظر الطبيعي جزءًا من عملية إبداعية أكثر تعقيدًا وتأملًا.
Land of Painting
Landscape seems to have always permeated the work of Kestenbaum Ben-Dov. Her continued investigation of it, alongside the biographical and artistic contexts she weaves into it, has been evident in earlier series such as The Same Landscape (2000-2013), Prayer Rugs (2003-2005), and Studio Dreams (2015-2018). In each of these series, she explored questions of personal identity, connection to place, and relationship to others.
The series Small Landscapes continues her long-standing practice of painting from direct observation of the landscape, which requires a particular type of attentiveness, in an attempt to capture a fleeting moment in time. The pulsating vitality of nature and its shifting light are transformed in this series into a sense of wonder at the rocky terrain, the tangle of bushes and trees, and the movement of clouds, depicted as an array of spots, lines, and dots. These landscapes are mostly observed from the balcony of her studio, looking north, as well as from other vantage points; capturing both close-up fragments of landscape and distant panoramas. They are typically painted at times when the light is softer—early morning or just before sunset—but also at various times of day. Many of the works were created in a uniform format, forming a kind of "series within a series."
These small landscapes, produced alongside her studio work, enable Kestenbaum Ben-Dov to focus her thoughts on other types of works, in which the landscape becomes part of a more complex and contemplative creative process.
